שיתוף ושיתוף פעולה…
השבוע האחרון לא היה לי משו משו.
מודה.
פרידה קטנה שהזכירה לי פרידה גדולה
שהזכירה לי שאנחנו אף פעם לא נפרדים, אלא ביחד.
והיו כמה דברים שתיכננתי ולא היה לי אנרגיה להרים
ודחיתי, וכמה כבד זה לדחות, להרגיש דחייה,
להיות דחויה וליצור אותה ומה הקטע? שאני יודעת שהכל זה בחירה.
לפעמים הדבר שאנחנו הכי מפחדים ממנו בעולם אותו אנחנו יוצרים
ובעצם, בכל העבודה שאני עושה זה אפילו לא פחד אלא שתלי הסחה,
סיפורים שאנחנו אוהבים לספר, או לתרץ או אלוהים יודע מה.
אתם יודעים מה, אנחנו האלוהים. זה לפחות מה שאני מרגישה.
אגיד לכם אפילו יותר מזה, הגוף שלי הוא האלוהים שלי.
הוא המצפן. אמאמא. אנחנו כל כך רגילים לחיות בראש, להסביר לנתח, לנמק,
עד שנוצר נמק. חוסר תנועה, חוסר תחושה, כל מיני מדי הסוואה, מנעולים,
סורגים (כן, זה בארס. סורגים), ושוב אני חוזרת, אתם יודעים מה, זה פשוט בחירה.
כל כך קל להגיד, יש לנו כל כך הרבה כלים שאנחנו רוכשים ולפעמים,
לפעמים פשוט בא להיות דובי לא לא. להגיד שהכל לא, לסרב לראות את הכן,
לעשות דווקא לעולם, להרחיק את כולם ואז – אז להתפלא איך כל זה קרה?
איך? אנחנו. היוצרים, הבוראים, והימים, ימים כבדים.
כן 9 באב, כן, כולם מסתובבים עם סיפורי ופרצופי 9 באב. קשה לי, כבד לי, כואב לי.
למי זה שייך???????????????
הכלי שאני מלמדת אחרים ואת עצמי שוב ושוב ושוב.
יכולתי לטוס לאנשהו ולהתאוורר. יכולתי לנסוע לדרום או לצפון והגוף, כבד.
בוחר להשאר, אבל מה מחוץ לאזור הנוחות.
בסוף, הגל עובר, ואיזה יופי שהוא היה,
וכמה למדתי ממנו ומה עוד אפשרי לעשות עם כל זה?
#הוכרתודה_יאלללללללה!
אם יש דבר אחד שאני מגלה שוב ושוב ושוב
שיש לי בין כל הדובילאלא ואין זה 3 דברים, בעצם 4, בעצם 5 וחצי דברים:
1. מילים. אהובותי משכבר הימים.
גם כשהן נחו השבוע בשניה שחזרו חזר לי הבית ולכן ב-1.9 מתחילה מחזור חדש של
מחברת כתיבה!
2. כלי עבודה. הכלים של אקסס קונשסנס. שאלות ומלא מלא מגע.
אז דיברתי מלא ושיתפתי ושטפתי והצפתי. נגמר, תודה.
מוכנה ללמד עוד ולהעביר את זה האלה. מלא מועדים על הפרק.
3. קולגות וחברים. מלא מלא כאלו יש לי ב-4 שנים האחרונות
ובכל פיפס קטן של ירידה באנרגיה אני מזמנת לי סשן,
שומעת סרטונים מעצימים, ושואלת שאלות בלי לענות. מין קסם כזה
ולכן – יום ראשון, שגעון, הקסם חוזר – החלפות, בים, עם ענבל ומי עוד?
4. משפחה. הכי בנאלי והכי תמיד שם.
ביום שני מוזמנים כולם לקורס ברחובות אצל אמא שלי.
5. יצירה. מה שלא יהיה גם אם אני לא רוצה אני יוצרת. לא עוצרת.
כל הזמן. הרעיונות שלי, היצירות והמימוש,
יש להם חיים מעצמם ולפעמים כל מה שצריך זה זרעים,
שמש, חום ואהבה ולתת להם לבקוע.
וחצי?
לנוח? מה זה? עוד לומדת. ובינתיים קבוצה של לייב אנד אלייב
רצה 11 ימים עם ענבל פרנקו המדהימה –
אם בא לכם על שתינו היום יש מפגש החלפה.
איפה הייתי עם הכתיבה, התגעגעתי!
1.9 למי עוד בא?
רגע ומה עם שיתופי הפעולה?
אה כן! החודש היו מולטי מלא!
עם ענבלי – לייב אנד אלייב, מפגשי החלפות וקורס אקסס בארס משותף של בארס ב 25
עם מרין ואסול – סקס, קסמים, פיצה וסלט יווני, אירוע חגגי סולד אאוט שבוע לפני!
שפתח עוד אירוע ויש לי תחושה שיהיו עוד!
עם ענבל ושירין – מתפתח משהו של ערבים יהודים ביפו, פרטים בקרוב
עם ליליאנה – קורס אקסס בארס ופייסליפט באילת
עם שוש – קורס אקסס פייסליפט בנס ציונה
עם רחל שלום – קורס אקסס בארס במודיעין
וגם עם רוחי – קורס אקסס בארס במודיעין
אז איפה ומה עוד אפשרי ואיך יכול להיות יותר טוב מזה?
נראה לי לנגמרה לדובילאלא ואפשר להתחיל מחדש 😉